הבלוג שלי

Welcome to my blog

עשר שאלות נפוצות על טיפול באומנות והתשובות להן

בשנים האחרונות הפך תחום הטיפול באומנות למוכר יותר בציבור הרחב. בבתי ספר רבים מוצע טיפול מסוג זה בעיקר לילדי החינוך המיוחד או לתלמידים משולבים עם קשיים רגשיים.  קופות החולים מנגישות, אף הן, באופן כזה או אחר שירות חשוב זה עבור לקוחותיהן הצעירים (גילאי 18-3). יחד עם זאת,  הורים רבים, החושבים לשלוח את ילדיהם לטיפול שכזה, או מבוגרים השוקלים זאת עבור עצמם תוהים לגבי שיטת טיפול זו. בעוד שטיפול פסיכולוגי נראה לאדם הממוצע "מוכר" בזכות אין ספור סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה, הרי שטיפול באומנות נותר בבחינת תחום עלום ומעורפל.  

על מנת לנסות ו"לפזר את הערפל", קיבצתי בעזרת חברים ומכרים, שאינם עוסקים בתחום אוסף נכבד של תהיות ושאלות העולות בהם לנוכח המושג "טיפול באומנות". מתוך המבחר הנאה שאספתי,  דליתי את עשר השאלות השכיחות ביותר, שלהן הוספתי  תשובות ...

 

1) "מה זה בכלל טיפול באומנות" ?

טיפול באומנות הוא טיפול רגשי, המשתייך למשפחת הטיפולים ב"הבעה ויצירה". כמו בכל טיפול, גם כאן התשתית לכל התהליך נשענת על יצירת קשר של אמון  בין המטופל למטפל. היצירות,  אותן יוצר המטופל באווירה אמפטית ובלתי שיפוטית, מאפשרות התבוננות בעולמו הרגשי של המטופל והבנת המתחולל בנפשו. מן היצירות עולים תכנים מודעים ובלתי מודעים, ומכאן מתחיל תהליך עיבודם. המטפל מתאים את תגובותיו והתערבויותיו הטיפוליות באופן העולה בקנה אחד עם צרכי המטופל והמטרות הטיפוליות, שלשמן הגיע.

חשוב לציין, כי טיפול באומנות אינו עשוי מקשה אחת וישנן גישות שונות. יתר על כן, כל מטפל צובר עם השנים ל"ארגז הכלים" שלו אמצעים טיפוליים נוספים בהתאם לתחומי התעניינותו.

 

 

2) כיצד הטיפול מתבצע בפועל ?

הנדבך הראשוני וההכרחי בטיפול הוא, כאמור, יצירת קשר בטוח ומיטיב. כאשר המטופל מגיע הוא מחליט מה יצור, באיזה פורמט יעבוד, ומהם החומרים המתאימים לו. לחומרים חשיבות רבה, ועליהם להתאים למצבו הרגשי של האדם, או למטרות הטיפוליות, כפי שרואה אותן המטפל. משום כך, במקרים בהם המטפל סובר, כי חומר מסויים אינו מתאים למטופל  או עלול להפריע בקידום המטרה הטיפולית – יציע לו חומרי יצירה אחרים.

היצירה  עצמה מהווה תשתית להתבוננות משותפת, לשיח על חוויות, מחשבות ורגשות. זהו המקום, בו עושה המטפל את עיקר התערבותו הטיפולית, וכך מסייע למטופל לעבד תכנים רגשיים, להתבונן עליהם מנקודת מבט אחרת ולצמוח.

 

  

3) האם טיפול באומנות מתאים לכל גיל ?

טיפול באומנות מתאים כמעט לכל גיל – ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

 

  

4) האם טיפול באומנות מתאים לכל בעייה ?

טיפול באומנות מתאים למגוון רחב מאד של קשיים רגשיים כגון: דימוי עצמי נמוך, קשיים רגשיים על רקע לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, משברי חיים, מעברים ושינויים משמעותיים, התמודדות עם מחלה, טראומות, אובדן, חרדה, דיכאון, אוטיזם ועוד.  בדרך כלל, די במפגש החד שבועי עם המטפל לאורך זמן. במקרים אחרים  זקוק המטופל ליותר ממפגש חד-שבועי או לתמיכה מאנשי מקצוע נוספים, טיפול תרופתי נלווה וכדומה. 

 

5) האם צריך לדעת משהו באומנות לפני שמתחילים בטיפול ?

אין צורך בידע מוקדם. בשונה מלימודי אומנות בהם ידע מוקדם הוא נכס, הרי שבטיפול באומנות - התוצר אינו מהווה מטרה העומדת בפני עצמה, אלא הוא משמש ככלי ביטוי וכאמצעי להבעה עצמית.

 

6) באילו חומרים נעשה שימוש בטיפול באומנות ?

וואו ! המבחר הוא עצום כמעט אינסופי, וכולל חומרי יצירה מן המוכן כמו: צבעים לסוגיהם, פלסטלינה, חימר, חומרי קישוט כגון: נצנצים ופאייטים לצד חומרים אורגנים המצויים בטבע, למשל: אבנים, צדפים, עלים, אצטרובלים וכיו"ב. חומרים ממוחזרים, כמו: ז'ורנאלים, בדים, פיסות עץ ומתכת  וחפצים ישנים, תופסים אף הם מקום של כבוד בהיצע החומרים של המטפל באומנות ועשויים להוות מקור השראה נהדר לביטוי עצמי.

 

7) מה קורה אם ילד לא אוהב/מסרב  לגעת בחומר מסויים ?

רתיעה של ילד מחומר מסויים, כמו גם משיכה או הצמדות לחומרים אחרים מהווים חומר בעל ערך רב עבור המטפל, ומשמשים לו מצע להבנה מעמיקה יותר של האדם שמולו וצרכיו הרגשיים. כך למשל, המנעות גורפת של ילד משימוש בחומרים מלכלכים כמו גואש או חימר ובחירה לעשות שימוש אך ורק בעפרונות (חומר "נקי" שניתן למחיקה) עשוי להצביע על צורך רב של המטופל בשליטה. עם חלוף הזמן, וככל שהטיפול מתקדם, ובהתאמה הילד חש בטוח יותר בחברת המטפל, יוצעו לו אפשרויות נוספות וחומרים אחרים שיקדמו את המטרה הטיפולית שלשמה הגיע.

יחד עם זאת, במידה ולילד יש רתיעה חד משמעית וגורפת מעיסוק בחומרי יצירה כדאי למצוא עבורו טיפול אחר בהבעה ויצירה עימו יחוש יותר בנוח; למשל: טיפול במוסיקה, טיפול בתנועה, דרמה תרפיה ועוד...

 

 

8) כמה זמן נמשך טיפול ?

טיפול מתקיים, על פי רוב, אחת לשבוע ואורך 50 דקות.  (אם מדובר בילדים צעירים הוא עשוי להיות קצר יותר). משך הטיפול משתנה ממטופל למטופל, אך ככלל, חשוב לדעת, בטרם מתחילים בטיפול, כי מדובר  בתהליך ארוך טווח יחסית, היכול להתפרש על פני כמה חודשים, שנה ואף מספר שנים.

ראוי לציין, כי ישנם גם טיפולים קצרי מועד – המתמקדים במטרה מסויימת ואינם מתאימים לכל מקרה או לכל מטופל.

  

 

9) עד כמה הורים מעורבים בטיפול של ילדם ?

ההורים אינם נוכחים בטיפול עצמו (בשונה מטיפול דיאדי המתבצע בנוכחות הילד וההורה), אך הם שותפים חשובים בהצלחת התהליך. הטיפול בילד מלווה בהדרכת הוריו. חשוב לדעת, כי הפנמת התובנות שהורים רוכשים בהדרכות ושיתוף פעולתם - חיוניים ביותר להצלחת הטיפול.

 

10) כיצד יודעים שהטיפול הצליח ?

על רגל אחת ובפשטות: כאשר המטרות הטיפוליות הושגו...  וביתר הרחבה: ככל שהתהליך הטיפולי מתקדם, מבחין המטפל ב"ניצנים" של שינוי, המבליחים בטיפול "טיפין-טיפין". קרוב לוודאי, שבתחילה, יחשפו שינויים אלו לעיניו בלבד, מבלי שהסביבה (למשל: הבית/ המסגרת החינוכית) תבחין באלו. מטרת המטפל תהייה לעבות סימנים מעודדים אלו, לתמוך בהם (למשל: בעזרת ההורים) ולסייע למטופל להפנימם. עם חלוף הזמן, אמורים השינויים  הללו "לצאת אל מחוץ לחדר הטיפול", ולהתגלות בסביבתו הטבעית של המטופל – בקרב משפחתו, ביחסיו עם בני גילו ובמסגרות האחרות בהן הוא נוכח.

© 2018 by Gali Harpaz Matoki | צור קשר